Taz Choshen Mishpat 277 – ט"ז חושן משפט רעז‏ – Shulchan Arukh

E/ע

בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot

אורח חייםOrach Chayyim
יורה דעהYoreh Deah
אבן העזרEven HaEzer
חושן משפטChoshen Mishpat

בחרו הלכותSelect Laws
בחרו סימן שלםSelect Full Siman
בחרו סעיףSelect Paragraph

הקדמותIntros
א1
ב2
ג3
ד4
ה5
ו6
ז7
ח8
ט9
י10
יא11
יב12
יג13
יד14
טו15
טז16
יז17
יח18
יט19
כ20
כא21
כב22
כג23
כד24
כה25
כו26
כז27
כח28
כט29
ל30
לא31
לב32
לג33
לד34
לה35
לו36
לז37
לח38
לט39
מ40
מא41
מב42
מג43
מד44
מה45
מו46
מז47
מח48
מט49
נ50
נא51
נב52
נג53
נד54
נה55
נו56
נז57
נח58
נט59
ס60
סא61
סב62
סג63
סד64
סה65
סו66
סז67
סח68
סט69
ע70
עא71
עב72
עג73
עד74
עה75
עו76
עז77
עח78
עט79
פ80
פא81
פב82
פג83
פד84
פה85
פו86
פז87
פח88
פט89
צ90
צא91
צב92
צג93
צד94
צה95
צו96
צז97
צח98
צט99
ק100
קא101
קב102
קג103
קד104
קה105
קו106
קז107
קח108
קט109
קי110
קיא111
קיב112
קיג113
קיד114
קטו115
קטז116
קיז117
קיח118
קיט119
קכ120
קכא121
קכב122
קכג123
קכד124
קכה125
קכו126
קכז127
קכח128
קכט129
קל130
קלא131
קלב132
קלג133
קלד134
קלה135
קלו136
קלז137
קלח138
קלט139
קמ140
קמא141
קמב142
קמג143
קמד144
קמה145
קמו146
קמז147
קמח148
קמט149
קנ150
קנא151
קנב152
קנג153
קנד154
קנה155
קנו156
קנז157
קנח158
קנט159
קס160
קסא161
קסב162
קסג163
קסד164
קסה165
קסו166
קסז167
קסח168
קסט169
קע170
קעא171
קעב172
קעג173
קעד174
קעה175
קעו176
קעז177
קעח178
קעט179
קפ180
קפא181
קפב182
קפג183
קפד184
קפה185
קפו186
קפז187
קפח188
קפט189
קצ190
קצא191
קצב192
קצג193
קצד194
קצה195
קצו196
קצז197
קצח198
קצט199
ר200
רא201
רב202
רג203
רד204
רה205
רו206
רז207
רח208
רט209
רי210
ריא211
ריב212
ריג213
ריד214
רטו215
רטז216
ריז217
ריח218
ריט219
רכ220
רכא221
רכב222
רכג223
רכד224
רכה225
רכו226
רכז227
רכח228
רכט229
רל230
רלא231
רלב232
רלג233
רלד234
רלה235
רלו236
רלז237
רלח238
רלט239
רמ240
רמא241
רמב242
רמג243
רמד244
רמה245
רמו246
רמז247
רמח248
רמט249
רנ250
רנא251
רנב252
רנג253
רנד254
רנה255
רנו256
רנז257
רנח258
רנט259
רס260
רסא261
רסב262
רסג263
רסד264
רסה265
רסו266
רסז267
רסח268
רסט269
רע270
רעא271
רעב272
רעג273
רעד274
רעה275
רעו276
רעז277
רעח278
רעט279
רפ280
רפא281
רפב282
רפג283
רפד284
רפה285
רפו286
רפז287
רפח288
רפט289
רצ290
רצא291
רצב292
רצג293
רצד294
רצה295
רצו296
רצז297
רצח298
רצט299
ש300
שא301
שב302
שג303
שד304
שה305
שו306
שז307
שח308
שט309
שי310
שיא311
שיב312
שיג313
שיד314
שטו315
שטז316
שיז317
שיח318
שיט319
שכ320
שכא321
שכב322
שכג323
שכד324
שכה325
שכו326
שכז327
שכח328
שכט329
של330
שלא331
שלב332
שלג333
שלד334
שלה335
שלו336
שלז337
שלח338
שלט339
שמ340
שמא341
שמב342
שמג343
שמד344
שמה345
שמו346
שמז347
שמח348
שמט349
שנ350
שנא351
שנב352
שנג353
שנד354
שנה355
שנו356
שנז357
שנח358
שנט359
שס360
שסא361
שסב362
שסג363
שסד364
שסה365
שסו366
שסז367
שסח368
שסט369
שע370
שעא371
שעב372
שעג373
שעד374
שעה375
שעו376
שעז377
שעח378
שעט379
שפ380
שפא381
שפב382
שפג383
שפד384
שפה385
שפו386
שפז387
שפח388
שפט389
שצ390
שצא391
שצב392
שצג393
שצד394
שצה395
שצו396
שצז397
שצח398
שצט399
ת400
תא401
תב402
תג403
תד404
תה405
תו406
תז407
תח408
תט409
תי410
תיא411
תיב412
תיג413
תיד414
תטו415
תטז416
תיז417
תיח418
תיט419
תכ420
תכא421
תכב422
תכג423
תכד424
תכה425
תכו426
תכז427

א1
ב2
ג3
ד4
ה5
ו6
ז7
ח8
ט9
י10
יא11
יב12
יג13
יד14
טו15

שו״ע

פירוש

הבכור נוטל פי שנים, ואיזה הוא בכור לנחלה וספק בכור, ובו ט״ו סעיפים(א) הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי אָבִיו. כֵּיצַד, הִנִּיחַ חֲמִשָּׁה בָּנִים וְאֶחָד מֵהֶם בְּכוֹר, הַבְּכוֹר נוֹטֵל שְׁלִישׁ הַמָּמוֹן, וְכָל אֶחָד מֵהָאַרְבָּעָה פְּשׁוּטִים נוֹטֵל שְׁתוּת. הִנִּיחַ תִּשְׁעָה בָנִים, הֲרֵי הָאֶחָד הַבְּכוֹר נוֹטֵל חֲמִישִׁית, וְכָל אֶחָד מֵהַשְּׁמוֹנָה פְשׁוּטִים נוֹטֵל עֲשִׂירִית. וְכֵן עַל דֶּרֶךְ הַחֲלֻקָּה הַזֹּאת חוֹלְקִים לְעוֹלָם. (ב) אֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים נוֹטֵל אוֹתָם כְּאֶחָד בְּמֶצֶר אֶחָד. (ג) בְּכוֹר שֶׁנּוֹלַד אַחַר מִיתַת אָבִיו אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. וְאִם יָצְאָה פַּדַחְתּוֹ בְּחַיֵּי אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא כָּל רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הָעוֹלָם אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אָבִיו, הֲרֵי זֶה נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. {יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם נוֹלַד כְּשֶׁהוּא גוֹסֵס אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם (נִמּוּקֵי יוֹסֵף בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת וראב״ד).} (ד) בְּכוֹר שֶׁנּוֹלַד טֻמְטוּם וְאַחַר כָּךְ נִקְרַע וְנִמְצָא זָכָר, אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. וְכֵן (בֵּן פָּשׁוּט שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר) אֵינוֹ מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים (דברים כא, טו), עַד שֶׁהָיָה בֵּן מִשְּׁעַת לֵדָה. כֵּיצַד אֵינוֹ מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה, הֲרֵי שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן בְּכוֹר וּשְׁנֵי פְשׁוּטִים וְזֶה הַטֻּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר, הַבְּכוֹר נוֹטֵל רְבִיעַ הַמָּמוֹן (בְּחֵלֶק הַבְּכוֹרָה) וּכְאִלּוּ אֵין עִמּוֹ אֶלָּא שְׁנֵי פְשׁוּטִים בִּלְבַד, וְהַשְּׁלֹשָׁה רְבִיעִים הַנִּשְׁאָרִים חוֹלְקִים אוֹתוֹ שְׁנֵי הַפְּשׁוּטִים עִם הַנִּקְרַע וְעִם הַבְּכוֹר בְּשָׁוֶה. (ה) קָטָן בֶּן יוֹם אֶחָד מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה, אֲבָל לֹא הָעֻבָּר. וּבֵן שֶׁנּוֹלַד אַחַר מִיתַת אָבִיו אֵינוֹ מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה. (ו) הַבָּא אַחַר נְפָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא רֹאשׁ הַנֶּפֶל כְּשֶׁהוּא חַי, הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר לְנַחֲלָה. וְכֵן בֶּן ט׳ שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ מֵת, הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר לְנַחֲלָה, שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר: רֵאשִׁית אוֹנוֹ (דברים כא, יז) הוּא שֶׁלֹּא נוֹלַד לוֹ קֹדֶם לָזֶה (יֶלֶד) שֶׁיָּצָא חַי לַאֲוִיר הָעוֹלָם. לְפִיכָךְ בֶּן ט׳ שֶׁהוֹצִיא רֹב רֹאשׁוֹ חַי, הַבָּא אַחֲרָיו אֵינוֹ בְּכוֹר. (ז) יוֹצֵא דֹּפֶן וְהַבָּא אַחֲרָיו שְׁנֵיהֶם אֵינָם בְּכוֹרִים, הָרִאשׁוֹן לְפִי שֶׁלֹּא נוֹלַד, וְנֶאֱמַר: וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים; (דברים כא, טו) וְהַשֵּׁנִי שֶׁהֲרֵי קְדָמוֹ אַחֵר. (ח) בְּכוֹר לְנַחֲלָה הוּא הַנּוֹלָד לָאָב רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הוּא רֵאשִׁית אוֹנוֹ (דברים כא, יז) וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הָאֵם, אֲפִלּוּ יָלְדָה כַּמָּה בָּנִים, הוֹאִיל וְזֶה רִאשׁוֹן לְאָבִיו יוֹרֵשׁ פִּי שְׁנַיִם. (ט) הָיָה לוֹ בָּנִים בְּגַיּוּתוֹ וְנִתְגַיֵּר, אֵין לוֹ בְּכוֹר לְנַחֲלָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן מֵהַשִּׁפְחָה אוֹ מֵהַגּוֹיָה, הוֹאִיל וְאֵינוֹ קָרוּי בְּנוֹ, הַבָּא לוֹ אַחֲרָיו מֵהַיִּשְׂרְאֵלִית בְּכוֹר לְנַחֲלָה, וְנוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. (י) הָיָה הַבְּכוֹר מַמְזֵר, נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֶת הַבְּכוֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר (דברים כא, יז) זוֹ שֶׁשְּׂנוּאָה בְּנִשּׂוּאֶיהָ; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָיָה בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה. (יא) מִי שֶׁנִּסְתַּפֵּק לָנוּ אִם הוּא בְּכוֹר אוֹ פָּשׁוּט, כְּגוֹן שֶׁנִּתְעָרֵב עִם אַחֵר, אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. וְכֵיצַד עוֹשִׂין, אִם הֻכְּרוּ וּלְבַסוֹף נִתְעָרְבוּ כּוֹתְבִים הַרְשָׁאָה זֶה לְזֶה וְנוֹטְלִים חֵלֶק בְּכוֹרָה; וְאִם לֹא הֻכְּרוּ, כְּגוֹן שֶׁיָּלְדוּ בְּמַחֲבוֹאָה אַחַת, אֵין נוֹטְלִין חֵלֶק בְּכוֹרָה. {הַגָּה: סָפֵק בֶּן ט׳ לָרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן, אֵינוֹ יוֹרֵשׁ אֶחָד מֵהֶן, וְהַבָּא אַחֲרָיו אֵינוֹ נוֹטֵל חֵלֶק בְּכוֹרָה אֲפִלּוּ בְּהַרְשָׁאָה מִן הַסָּפֵק (טוּר).} (יב) שְׁלֹשָׁה נֶאֱמָנִים עַל הַבְּכוֹר: חַיָּה, אִמּוֹ וְאָבִיו. חַיָּה מִיָּד, שֶׁאִם אָמְרָה: זֶה יָצָא רִאשׁוֹן, נֶאֱמֶנֶת. אִמּוֹ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַלֵּדָה, נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר: זֶהוּ הַבְּכוֹר. אָבִיו לְעוֹלָם. אֲפִלּוּ אָמַר הָאָב עַל מִי שֶׁלֹּא הֻחְזַק בְּנוֹ כְּלָל: בְּנִי הוּא וּבְכוֹרִי הוּא, נֶאֱמָן. וְכֵן אִם אָמַר עַל הַמֻחְזָק לָנוּ שֶׁהוּא בְּכוֹרוֹ: אֵינוֹ בְּכוֹר, נֶאֱמָן. {הַגָּה: מִיהוּ, אִם אָמַר פַּעַם אַחַת עַל אֶחָד שֶׁהוּא בְכוֹר, לֹא יוּכַל לוֹמַר אַחַר כָּךְ עַל אַחֵר שֶׁהוּא בְּכוֹר (טוּר בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ן וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַ״ן וְנ״י פֶרֶק י״נ).} (יג) שָׁמְעוּ עֵדִים שֶׁאָמַר: פְּלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹרִי הוּא, נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. פְּלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹר הוּא, אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, שֶׁמָּא בְּכוֹר לְאִמּוֹ הוּא דְקָאָמַר. וְאִם אָמַר דְּבָרִים שֶׁמּוֹכִיחִים שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהוּא בְּכוֹר לָאָב, נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם; כְּגוֹן שֶׁאָמַר: פְּלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹר הוּא, וְרֹקוֹ מְרַפֵּא חוֹלִי הָעֵינַיִם, דִּגְמִירֵי דְרֹק שֶׁל בְּכוֹר לָאָב מְרַפֵּא וְלֹא שֶׁל בְּכוֹר לָאֵם. {וְהוּא הַדִּין אִם מֵת הַבְּכוֹר וְהִזְכִּיר עָלָיו בְּהֶסְפֵּדוֹ: הוֹי עַל בְּנִי בְכוֹרִי (מַהֲרִי״ק שֹׁרֶשׁ קמ״א).} (יד) הָאָב שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹדְקִין לְגִטִּין, אִם רָמַז אוֹ כָּתַב שֶׁזֶּה בְּנוֹ בְכוֹרוֹ, נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. (טו) מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, בְּכוֹר וּפָשׁוּט, וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶם בְּחַיָּיו וְהִנִּיחוּ בָּנִים, הַבְּכוֹר הִנִּיחַ בַּת וְהַפָּשׁוּט הִנִּיחַ בֵּן, הֲרֵי הַבֵּן הַפָּשׁוּט יוֹרֵשׁ בְּנִכְסֵי הַזָּקֵן שְׁלִישׁ חֵלֶק אָבִיו, וּבַת הַבְּכוֹר יוֹרֶשֶׁת שְׁנֵי שְׁלִישִׁים, שֶׁהוּא חֵלֶק אָבִיהָ. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

(א) (ס״ו אע״פ שיצא ראשו חי) במשנה שנינו יש בכור לנחלה ואין בכור לכהן פי׳ לתת לו ה׳ סלעים פדיון. הבא אחר נפלים אע״פ שיצא ראשו חי ובן ט׳ שיצא מת הבא אחריהם בכור לנחלה ואינו בכור לכהן ופירש״י הבא אחר נפלים שיצא ראשו של נפל חי כגון שהיה תאומים א׳ נפל וא׳ שכלו לו חדשיו והוציא הראשון ראשו חי והחזירו ובא חבירו והקדימו זה האחרון בכור לנחלה דהראשון לא הפסידו ואע״ג דראשו שהוציא חשוב לידה מעליא וטעמא דגבי נחלה כתיב ראשית אונו מי שלב אביו דוה עליו אם מת יצא נפל שהוציא ראשו והוי כילוד דלאו בר קיימא הוא ואין לבו דוה עליו אבל לענין כהן בפטר רחם תלה רחמנא והרי הא׳ פטר את הרחם עכ״ל וכתב מהר״י כ״ץ מקראקא מדלא קמ״ל מתני׳ רבותא דאפילו נולד כל הנפל ואח״כ נולד הב׳ דהוי בכור לנחלה אלא ודאי בכה״ג שהוציא ראשו דוקא הוי הב׳ בכור לנחלה. וא״ל דתנא קמ״ל רבותא לענין בכור לכהן דלא הוי בכור אף שא׳ לא יצא כ״א ראשו דהא הרמב״ם פ״ב דנחלות לא דבר רק מבכור לנחלה ואפ״ה כתב לענין זה דיצא הא׳ ראשו לחוד וכן הטור הזכיר יצא רובו של הראשון ולא הזכיר כולו אלא ש״מ דבכולו יצא לא הוי הב׳ בכור לנחלה ומכח זה פסק באשה שילדה ולד שהיה חי כמו ג׳ או ד׳ שעות ונולד לסוף ט׳ חדשים מטבילתה אבל לא פירש בעלה ממנה אח״כ תוך ימי עבורה ומת הולד דהולד שתלד אח״ז לא הוי בכור לנחלה ע״כ וכתב סמ״ע דבכור ראשית אונו הוא דכתיב משא״כ בנפל ולפ״ז אפילו נולד הנפל כולו נ״ל דהבן הילוד אח״כ הוא בכור לנחלה והא דכ׳ רש״י והחזירו משום רבותא דסיפא דתנן אח״כ ואינו בכור לכהן ולא כמו שכתב הר״י כ״ץ מקראקא דגם לענין בכור לנחלה אם נולד הנפל כולו אין הבא אחריו בכור לנחלה עכ״ל הסמ״ע ודברי הסמ״ע בזה מבוארין ברש״י ר״פ בהמה המקשה שאפילו נולד הנפל כולו אין השני בכור לנחלה ונקט ראשו משום רבותא דאינו בכור לכהן אלא מ״מ יפה פסק מהר״י כ״ץ בנדון שלו דהשני לא הוי בכור לנחלה דשאני האי מתני׳ דבא אחר נפלים דמיירי בנפל ודאי שהרי פי׳ רש״י שם בבכורות ובהמה המקשה דלא כלו חדשיו והשני שבא אחריו כלו חדשיו וזה א״א לדעת אא״כ מחמת שינוי הצורה שרואין בו שלא נגמרה בריאתו כמ״ש הביאו ב״י בסימן רע״ו דבעינן נמי סימנים או שיהיה למ״ד יום ואז יצא מתורת נפל מ״ה פרש״י שם בחולין דאפילו ביצא כולו הוי נפל אבל כל שאין אנו רואין בו רעותא ודאי אפילו ביצא ראשו חי לחוד אין השני בכור לנחלה דלא יהא אלא ספק נפל מ״מ אין להב׳ דין בכור מכח ספק. ותו דסברא הוא ליזיל בתר הרוב דהוי בן קיימא כמ״ש התוס׳ בפ׳ יוצא דופן דף מ״ד בד״ה דקים ליה כו׳ אלא דבאבילות הקילו מספק לומר שמא נפל הוא ומש״ה ודאי בהאי דמהר״י כ״ץ אין להב׳ דין בכורה כיון שלא ראינו שום ריעותא בהראשון שהיה חי קצת אפילו אם לא היה מוציא אלא ראשו חי לחוד נ״ל לדין כן דאין הב׳ בכור לנחלה שאין ריעותא בהראשון כנלע״ד: (ב) (ס״ט בגיותו ונתגייר) קמ״ל רבותא דאע״ג דהבנים האלו היו הורתן ולידתן שלא בקדוש׳ מ״מ הבן הבא אחריו בקדושת לידה והריון אינו בכור לנחלה ולעיל ר״ס רע״ה כ׳ דהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה לא הוי בר ירושה כלל:
(ג) (אין בכור לנחלה) דהבנים של גיות אית להו יחוס אחריו כדכתיב מרודך בלאדן בן בלאדן משא״כ בישראל הבא על השפחה אין להבן יחוס אחריו כלל: (ד) (סי״א מי שנסתפק לנו) כ׳ הב״י בשם תשובת הגאונים האומר לאחיו אני בכור לנחלה והלה כופר והביא הטוען כתב א׳ שכתב בו פלוני נולד ד׳ ניסן שנת י״ד והוציא כתובת אמו והיה זמנה ב׳ כסלו שנת י״ג. תשובה אין סומכין על זכרון זמן הלידה עם זמן הכתובה כי אינה צוואה כי י״ל טעה או שהיה חפץ לכתוב מה שכתב שלא באמת עכ״ל ונלע״ד דזה מיירי בכתב שכתב א׳ מעלמא שאינו אביו ואפשר שהכתיבה היתה שלח בדקדוק אבל הכותב זמן תולדות בניו לזכרון לא נסמך ע״ז לענין ירושה והלא מצינו בפי׳ צ״א אדם יכול לישבע על מה שמוצא בפנקס שלו וגם לא שייך הטעם השני שחפץ לכתוב על מה שלא באמת דאנו רואין שנתכוין לכתוב זמן הלידה כדי שיכול לידע אח״כ אימת יהיה בר מצוה ויהיה זמן גדלות שנו לכל מילי ותו דבסמוך אח״כ כ׳ דאביו נאמן לומר זה בכור אע״פ שאינו בכור ע״ש ע״כ נראה דאם היה כתב אביו מהני לענין בכור לנחלה:
(ה) (ואם הוכרו כו׳). דבבכורה כתיב יכיר אבל בחלק פשוט כותבין הרשאה אפילו לא הוכרו מעולם:
(ו) (אינו יורש אחד) דכ״א ידחנו והמע״ה ונראה פשוט שאפילו תפס מפקינן מיניה כמו בספק בכור דתקפו כהן מוציאין ריש ב״מ: (ז) (סעיף י״ב כל שבע׳) שאז יוצא מרשות אמו לכנוס בברית מכאן ואילך מוטל על אביו דכתיב יכיר ועיין מ״ש סמ״ע סימן י״ד סעיף ל״ה דכאן מיירי שלא בהכחשה מאב ואם דלא כמ״ש שם בפרישה:
(ח) (שלא הוחזק) אבל אין שייך בזה הוחזק שאינו בנו דא״א בזה חזקה דאי ע״י עדים שהוא ממזר או שהוא עצמו אומר עליו כן תחלה שוב אינו נאמן לומר עליו אח״כ שהוא בנו משא״כ במוחזק לן שהוא בכורו היינו עפ״י עדים שהוא נולד בראשונה אלא שהאב יוכל לומר לא ממני הוא אלא ממזר הוא:
(ט) (לא יוכל אח״כ לומר) בב״י הביא בשם הנ״י אפילו תוך כ״ד וע׳ סי׳ רע״ט: (י) (סי״ג וה״ה אם מת הבכור כו׳) לא ידענא למה הביא רמ״א הגם דמהרי״ק כתב כן ע״ז לפי ששאלוהו על מעשה זו וכתב וכ״ש אם אמר כן בשעת מיתה בודאי לא כוון להשטות ממילא כ״כ באומר כן בחייו דמהני בכל ענין שאומר בני בכורי הוא:
(יא) (י״ד כדרך שבודקין לגיטין) עיין בא״ע סי׳ קכ״א כיצד בודקין: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Shulchan Arukh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון